Vayedaber

Baba Kama

Daf 26b

משנה: הַכּוֹנֵס צֹאן לַדִּיר וְנָעַל בְּפָנֶיהָ כָּרָאוּי וְיָֽצְתָה וְהִזִּיקָה חַייָב. נִפְרְצָה בַלַּיְלָה אוֹ שֶׁפְּרָצוּהָ לִסְטִים וְיָֽצְתָה וְהִזִּיקָה פָּטוּר. הוֹצִיאוּהָ לִיסְטִין הַלִּסְטִין חַייָבִין.

Traduction

Si un individu après avoir fait entrer sa brebis à l’étable ferme la porte comme il faut, et si la brebis sortant ensuite cause un dommage, il est acquitté; s’il n’a pas bien fermé la porte, il doit payer le dommage. Si la paroi de l’étable s’est écroulée pendant la nuit, ou si des voleurs l’ont brisée, et la brebis sortant a causé un dommage, il est acquitté. Si les voleurs ont fait sortir la brebis qui a causé un dommage, les voleurs doivent payer le dommage.

Pnei Moshe non traduit

מתני' הכונס צאן לדיר. ויצאה והזיקה פטור. דהא נטרה ומאי הוה ליה למיעבד:

נפרצה בלילה. ואפילו נודע לו שנפרצה ויצאה אין לו לטרוח ולחזור אחריה בלילה:

או שפרצוה ליסטים. וקמ''ל דאפי' הליסטים פטורין שלא הוציאוה הן:

הוציאוה ליסטים. אע''ג דלא הוציאוה ממש אלא שעמדו בפניה עד שיצאה הוי כאילו הוציאוהו בידים וחייבין:

הלכה: הַכּוֹנֵס צֹאן לַדִּיר כול'. רִבִּי לָא בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. בְּמַחֲלוֹקֶת. רִבִּי לָֽעְזָר אָמַר. דִּבְרֵי הַכֹּל הוּא. אָמַר רִבִּי לָא. מִסְתַּבְּרָא הָדָא דְרִבִּי לָֽעְזָר. שֶׁהֲרֵי אֵין כְּתִיב שְׁמִירָה בְגוּפוֹ אָלָּא בְקֶרֶן. מַאי כְדוֹן. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. בְּמַחֲלוֹקֶת. רִבִּי לָֽעְזָר אוֹמֵר. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. וְאִית דְּאָֽמְרִין. דְּרִבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הִיא. דְּאָמַר. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ פָּטוּר.

Traduction

R. Ila dit au nom de R. Yanaï: L’avis de la Mishna disant qu’en cas de clôture suffisante, le propriétaire est acquitté, est contesté; R. Eléazar dit que cet avis est d’accord avec tous (même avec R. Meir). Puis R. Ila dit en son propre nom: il y a lieu de préférer l’avis de R. Eléazar, car le précepte biblique de la surveillance est applicable non au corps, mais aux cornes. En somme quel avis l’emporte? Resh Lakish dit aussi que l’avis de la Mishna est contesté, contrairement à l’avis de R. Eléazar (donc, l’avis de R. Yanaï l’emporte). Un enseignement dit (173)Tossefta, ch. 5.: Selon R. Eliézer b. Jacob, en tous cas (soit pour l’animal tam, soit pour le muad), la moindre clôture suffit pour qu’il y ait dispense.

Pnei Moshe non traduit

גמ' ר' אילא בשם ר' ינאי במחלוקת. מתני' דקתני נעל בפני' כראוי והיינו בדלת שאינה יכולה לעמוד אלא ברוח מצויה דהוי שמיר' פחותה וקתני פטור במחלוקת היא שנויה דלא אתיא אלא כר' יהודה לעיל בשלהי שור שנגח ארבעה וחמשה דס''ל לר' יהודה מועד בשמירה פחותה סגי ליה ומתני' נמי במועד מיירי דהא צאן קתני והזיקה בשן ורגל דמועד מתחלתו הוי וס''ל להאי מ''ד דמועד דשן ורגל דינו כמועד דקרן ולר''מ דאמר התם דלמועד גם כן שמירה מעולה בעינן לא אתיא מתני' דידן כוותיה:

דברי הכל היא. ואפי' כרבי מאיר אתיא כדמסיק טעמי' לקמיה:

אמר ר' אילא מסתברא הדא דר' אלעזר. ולא כר' ינאי דאמרה ר' אילא משמיה:

שהרי אין כתיב שמירה בגופו. ולא ישמרנו בעליו אלא בקרן הוא דכתיבא וא''כ לא הקפידה התורה אלא במועד דקרן אבל בשן ורגל מיעטה התורה בשמירתן ואפילו ר''מ מודה דבשמירה פחותה סגי:

מאי כדון. מאי הוי עלה השתא וקאמר הש''ס דשמענו דר''ל נמי פליג עם ר' לעזר וכר' ינאי ס''ל דקסבר במחלוקת שנויה:

דר' אליעזר בן יעקב היא. מתני' דאמר בתוספתא פרק ה' זה וזה פטורין והיינו נמי בין כך ובין כך בין שהוא תם בין שהוא מועד פטור בשמירה פחותה:

וְכֵן חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בָהֶן. שְׁמוּאֵל אָמַר. אֲוַוז יַם עִם אֲוַוז יִישׁוּב כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. 26b מַתְנִיתָא לֹא אָֽמְרָה כֵן. אֶלָּא שׁוֹר עִם שׁוֹר בָּר חֲמוֹר עִם חֲמוֹר בָּר כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. מִשְׁנָה שְׁלֵימָה שָׁנָה רִבִּי. וְכֵן חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בָהֶן. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. וַאֲנָא דְאַייתִיתֵיהּ מִן דְּבֵית לֵוִי. תַּרְנְגוֹל עִם פַיסְיוֹנִי תַּרְנְגוֹל עִם הַטַּוֶּוסֶת אַף עַל פִּי שֶׁדּוֹמִין זֶה לָזֶה כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה.

Traduction

Il s’agit d’animaux ou d’oiseaux de ce genre''. Samuel dit: Le canard maritime avec le canard terrestre (quoique semblables) constituent un mélange interdit. R. Yossé dit: Notre enseignement (171)Tossefta, Kilaïm ch. 1. ne s’exprime pas de même, mais dit que le bœuf ordinaire avec le bœuf sauvage, ou l’âne ordinaire avec l’âne sauvage forment un mélange défendu. Resh Lakish dit: Rabbi, en parlant d’animaux et d’oiseaux de ce genre, a énoncé un enseignement plus général, englobant les deux séries précitées. R. Yohanan dit: j’ai appris à l’école de Levi que le mélange du coq et du faisan, fasiano'', ou du coq avec le paon, taw'', quoique semblables entre eux, constituent un mélange interdit (172)J., (Kilayim 1, 6)..

Pnei Moshe non traduit

אווז ים עם אווז יישוב אע''פ שהן דומין זה לזה כלאים זה בזה מתניתא. תוספתא דכלאים פ''א:

לא אמרה כן. אינו נשמע מהברייתא כן דקתני שור עם שור בר חמור עם חמור בר כלאים ואם איתא ליתני רבותא טפי דאפי' מין דים ומין דיבשה כלאים ומכ''ש ב' מיני יבשה:

משנה שלמה שנה רבי וכן חיה ועוף כיוצא בהן. דקאי נמי על כלאים ומשנה שלימה קאמר בין שני מיני יבשה בין א' דים וא' דיבשה:

ואנא דאייתיתיה. ואני למדתי מברייתא דתנא דבית לוי דמיני עופות של יישוב ושל מדבר אע''פ שדומין זה לזה כלאים זה בזה:

הדרן עלך שור שנגח את הפרה

Baba Kama

Daf 27a

משנה: הִנִּיחָהּ בַּחַמָּה אוֹ שֶׁמְּסָרָהּ בְּיָד חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן וְיָֽצְתָה וְהִזִּיקָה חַייָב. מְסָרָהּ לָרוֹעֶה נִכְנָס הָרוֹעֶה תַחְתָּיו. נָֽפְלָה לַגִּינָּה וְהִזִּיקָה מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶׁנֶּהֱנֵית. יָֽרְדָה כְדַרְכָּהּ וְהִזִּיקָה מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶׁהִזִּיקָה. כֵּיצַד מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶׁהִזִּיקָה. שָׁמִין בֵּית סְאָה בְּאוֹתָהּ שָׂדֶה כַּמָּה הָֽיְתָה יָפָה וְכַמָּה הִיא יָפָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אָֽכְלָה פֵירוֹת גְּמוּרִין מְשַׁלֶּמֶת פֵּירוֹת גְּמוּרִין אִם סְאָה סְאָה אִם סָאתַיִם סָאתַיִם.

Traduction

Si le propriétaire a laissé la brebis exposée au soleil (176)En un lieu trop chaud pour qu'elle puisse rester en place., ou s’il l’a remise sous la garde d’un sourd-muet, d’un fou ou d’un mineur, et qu’elle soit sortie causant un dommage, il doit le payer. S’il a remis sa brebis au berger, la responsabilité tombe sur le berger. Si la brebis est tombée dans un jardin, et qu’elle ait profité du dommage causé, son propriétaire paie selon le profit qu’il en a eu (177)Non selon le dommage qu'elle a causé.; si elle est entrée simplement dans le jardin et y a mangé, son propriétaire paie selon le dommage causé. Comment paie-t-on selon le dommage? On estime ce que le champ, qui donne un saah de fruit, valait avant que la brebis en ait mangé une partie, et ce qu’il vaut à présent (178)Au lieu d'estimer, dit Rashi, la valeur de la partie mangée.. R. Simon dit: Si la brebis a mangé des fruits mûrs, le défendeur paiera la valeur des fruits mûrs qu’elle a mangés, soit un saa, soit deux (selon la quantité).

Pnei Moshe non traduit

מתני' הניחה בחמה. מצערה לה שמשא ולא סגי לה בנעילה כראוי שהיא בדלת שיכולה לעמוד ברוח מצויה בלבד דמחמת צערא כל טצדקא דאית לה למיעבד עבדה ונפקה:

נכנס הרועה תחתיו. בבבלי מסיק לה אפי' למאי דקי''ל שומר שמסר לשומר חייב הכא מיירי שמסרו לרועה ברזיליה לתלמידו שתחתיו שדרך הרועה הגדול למסור לרועה שתחתיו ולפיכך הרועה שתחתיו חייב:

נפלה לגינה והזיקה. דוקא שנפלה באונס כגון שהיתה רשות הרבים גבוה מגינת חבירו ונפלה או שהוחלקה ונפלה אינה משלמת אלא מה שנהנית ולא לפי הזיקה אבל דחו אותה חברותיה והפילוה הוא פשע דהוה ליה לאעבורינהו חדא חדא ודינו כמו שירדה כדרכה ומשלם מה שהזיקה:

שמין בית סאה באותה שדה. אין שמין הערוגה שהזיקה לבדה מפני שמפסיד המזיק ששמין אותה בכל שוייה ורחמנא אמר ובער בשדה אחר ודרשינן מלמד ששמין אותה ע''ג שדה אחרת אלא שמין בית סאה באותה שדה כמה היתה יפה קודם שנאכלה ממנה הערוג' הזאת וכמה היא שוה עכשיו והשתא לא משלם כולהו דמים דמי שלוקח בית סאה כשהיא בתבואתה אינו מזלזל בה בשביל הפסד ערוגה א' כ''א דבר מועט:

אכלה פירות גמורין. שכבר בשלו כל צרכן משלמ' כל ההיזק והיכא שיימינן אגב שדה היכא דעדיין לא נגמרו והלכה כר''ש:

הלכה: הִנִּיחָהּ בַּחַמָּה כול'. תַּנֵּי. רוֹעֶה שֶׁמָּסַר צֹאנוֹ לָרוֹעֶה. הָרִאשׁוֹן חַייָב וְהַשֵּׁינִי פָטוּר. רַב וְרֵישׁ לָקִישׁ תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. מִכֵּיוָן שֶׁמְּסָרָהּ לְבֶן דַּעַת פָּטוּר.

Traduction

On a enseigné (179)Tossefta, ch. 6.: Si un berger a livré son troupeau à un second berger, le premier est seul responsable des accidents, le propriétaire ayant confiance en lui, non le second.Rav et Resh Lakish disent tous deux: Dès que le premier berger a transmis le troupeau à un autre, il n’en est plus responsable.

Pnei Moshe non traduit

גמ' תני. בתוספתא פ''ו:

הראשון חייב. באונסין דלא ה''ל למסור לאחר דהבעלי' אומרים לו את מהימנת לי איהו לא מהימן לי:

מכיון שמסרה לבן דעת פטור מסרה לרועה כו'. כלומר דלא ס''ל כהאי ברייתא אלא שומר שמסר לשומר בן דעת פטור כדקתני במתני' מסרה לרועה דמשמע שהרועה מסרה לאחר נכנס הרועה אחר תחתיו והשני חייב:

מְסָרָהּ לָרוֹעֶה וְנִכְנָס הָרוֹעֶה תַחְתָּיו. וְנָֽפְלָה לַגִּינָּה וְהִזִּיקָה מְשַׁלֵּם מַה שֶׁנֶּהֱנֵית. רַב הוּנָא אָמַר. כְּשֶׁנֶּחְבְּטָה עַל גַּבֵּי עֲשָׂבִים. אֲבָל עָֽמְדָה וְרָעָת מְשַׁלֵּם מַה שֶׁהִזִּיקָה.

Traduction

Ainsi l’a dit aussi la Mishna: ''S’il a remis les brebis à un autre berger, la responsabilité incombe à celui qui a pris sa place; si la brebis est tombée dans un jardin, et qu’elle ait profité du dommage causé, son propriétaire paye selon le profit qu’elle en a''. R. Houna dit: c’est vrai que le profit seul sera payé lorsque l’animal est tombé sur de la verdure, qu’il a ainsi gâtée (sans se heurter à terre), mais si l’animal s’est levé et a mangé sur place, son propriétaire devra payer les dégâts causés,

Pnei Moshe non traduit

בשנחבטה על גבי עשבים. והפסידה אותן מחמת נפילתה עליהן בהא משלם מה שנהנית היא בנפילה ע''ג עשבים ולא נחבטה בקרקע:

אבל עמדה ורעת. לאחר שנפלה עמדה והיתה רועה ואוכלת משלם מה שהזיקה:

עַד כְּדוֹן בְּשֶׁהָֽיְתָה גְדוּרָה מֵד̇ רוּחוֹת. הָֽיְתָה גְדוּרָה מִשָּׁלֹשׁ רוּחוֹתָיו וּפְרוּצָה מֵרוּחַ אַחַת וְיָצָאת מִמְּקוֹם הַפִּרְצָה מָהוּ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. נָפַל כּוֹתְלוֹ מִקּוֹל הַזּוּעוֹת מִקּוֹל הָֽרְעָמִים. אִם עָמַד וּבְנָאוֹ כְצוֹרְכוֹ פָּטוּר. וְאִם לָאו חַייָב. כְּלוּם צְרִיכָה לֹא 27a בְשֶׁנָּֽפְלוּ שָׁם שְׁלֹשָׁה כְתָלִים בְּרִיאִים מִמֶּנָּהּ.

Traduction

Jusqu’ici on sait la dispense en cas de clôture des 4 côtés (tous solides); mais si le quatrième côté était défectueux, et l’animal par son élan l’a renversé, quelle est la règle? On peut la résoudre à l’aide de ce qui suit (174)Tossefta, Baba Metsia ch. 11.: Si un mur est tombé par le vent d’orage ou de tempête, bien que construit convenablement, le propriétaire est acquitté; si non, il est responsable des dégâts. Or, il va sans dire qu’il s’agit du cas où le mur ruiné était entouré de trois murs solides qui ont tous tombé (de même ici pour l’animal échappé).

Pnei Moshe non traduit

עד כדון וכו'. מתני' דקתני נפרצה בלילה פטור עד כאן לא שמענו אלא כשהיתה גדורה מארבע רוחותיו וכלומר דהשתא לא שמעינן ממתני' אלא דאם נפל הכותל מאליה כגון שהיה הכותל רעוע ונפל ויצאת הבהמה משם דבהא חייב דהוה ליה לאסוקי אדעתיה. ומתני' בשהיתה גדורה מארבע רוחותיה מיירי וכלומר שהיו כל הכתלים בריאים וחזקים והילכך הכי דייקינן דוקא בכה''ג שנפרצה מהבהמה שלא היו הכתלים עומדין ליפול אבל אם מחמת נפילת הכותל יצאת וכגון בכותל רעוע חייב:

היתה גדורה וכו'. אלא דאם היו כאן שלשה כתלים בריאים ופרוצה מרוח אחת כלומר רוח אחת היא חריבה ורעוע ועומד הכותל לפרוץ וליפול מעצמו:

ויצאת ממקום הפרצה מהו. כלומר ולא נפל הכותל רעוע אלא שהבהמה פרצה ויצאת משם וממקום הפרוצה דקאמר כלומר ממקום שבלאו הכי עומד לפרוץ הוא:

מהו. מי אמרינן כיון דתחילתו בפשיעה שהרי כותל רעוע הוא אע''פ שסופו באונס הוא שלא נפל אלא שהבהמה פרצה אותו חייב או דילמא תחילתו בפשיעה וסופו באונס פטור:

נשמעינה מן הדא נפל וכו'. תוספתא פי''א דב''מ דקתני התם נפל כותלו מחמת הזועות ומחמת הרוח ומחמת הגשמים אם בנאו כדרכו פטור ואם לאו חייב ובשנפל והזיק אחר זמן בית דין מיירי כדקתני התם. וה''נ אם עמד ובנאו דקאמר שבתחלה עמד ובנאו כדרכו וכצורכו:

כלום צריכה. כלומר וקשיא לן במאי עסקינן אילימא כדקתני פשיטא שאם היו בנוי כדרכה דפטור שהרי מחמת אונס נפל אלא לאו דבהכי מיירי:

בשנפלו שם שלשה כתלים בריאים ממנה. כלומר כשנפל זה הכותל שהזיק היו שם שלשה כתלים בריאים ממנה שנפלו ג''כ עמו שנפל כל הבית וזה הכותל היה רעוע וה''ק אם היו כל הכתלים בנוין כדרכן ונפלו מחמת אונס הזועות וקול הרעמים הוא דפטור ואם לאו אלא שאחד מהן רעוע חייב אע''פ שאנו רואין שמחמת הזועות והרעמים נפל שהרי גם הכתלים בריאים נפלו עמו אפ''ה כיון דכותל הרעוע בלאו הכי עומד ליפול הוא מיחייב אלמא דתתילתו בפשיעה וסופו באונס חייב:

תַּנֵּי. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. אַרְבָּעָה אֵין חַייָבִין לְשַׁלֵּם מִן הַדִּין וְאֵין הַשָּׁמַיִם מוֹחֲלִין לָהֶן עַד שֶׁיְּשַׁלְּמוּ. הַיּוֹדֵעַ עֵדוּת לַחֲבֵירוֹ וְאֵינוֹ מֵעִידוֹ אֵין חַייָב לְשַׁלֵּם מִן הַדִּין וְאֵין הַשָּׁמַיִם מוֹחֲלִין לוֹ עַד שֶׁיְּשַׁלֵּם. הַשּׂוֹכֵר עֵידֵי שֶׁקֶר וְגָבַה אֵין חַייָב לְשַׁלֵּם מִן הַדִּין וְאֵין הַשָּׁמַיִם מוֹחֲלִין לוֹ עַד שֶׁיְּשַׁלֵּם. הַכּוֹבֵשׁ קָמָה לִפְנֵי הָאוֹר וְהַפּוֹרֵץ גָּדֵר לִפְנֵי בְהֵמָה אֵין חַייָב לְשַׁלֵּם מִן הַדִּין וְאֵין הַשָּׁמַיִם מוֹחֲלִין לוֹ עַד שֶׁיְּשַׁלֵּם.

Traduction

On a enseigné (175)Tossefta, Schebouoh, ch. 3.: R. Josué dit que quatre individus n’ont pas besoin en justice humaine de payer le dommage causé, mais ils le doivent moralement, et la Providence ne leur pardonnera qu’après dédommagement: 1° Celui qui sait pouvoir offrir une attestation en faveur de quelqu’un et s’en abstient; 2° Celui qui salarie des faux témoins de façon à faire débourser autrui injustement (au profit d’un tiers); 3° Celui qui pousse une gerbe de blé près d’un foyer; 4° Celui qui ouvre une brèche devant un animal.

Pnei Moshe non traduit

תני. בתוספתא דשבועות פ''ג:

אין חייבין לשלם מן הדין. בב''ד אבל חייבין בדיני שמים:

ואינו מעידו. ומחייב בדיני שמים דאי הוה מעיד הוה מחייבו שבועה ושמא לא היה נשבע על שקר והיה משלם:

השוכר עידי שקר וגבה. כלומר לא בשוכר עדי שקר והוציא ממנו לעצמו דזה אפי' בדיני אדם מיחייב אלא שגבה לאחרים מחמת עידי השקר והוציא מראובן לשמעון:

הוֹצִיאוּהָ לִיסְטִין הַלִּסְטִין חַייָבִין. אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָה. בְּשֶׁהוֹצִיאוּהָ לְגוֹזְלָהּ. אֲבָל אִם הוֹצִיאוּהָ לְאַבְּדָהּ הַלִּיסְטִין פְּטוּרִין.

Traduction

– ''Si des voleurs ont fait sortir la brebis qui a causé un dommage, ils doivent le payer''. C’est vrai, dit R. Oshia, lorsqu’ils l’ont fait sortir pour la voler (elle entre alors dans leur domaine); mais s’ils l’ont fait sortir pour la perdre seulement, ils ne sont pas responsables.

Pnei Moshe non traduit

בשהוציאו לגוזלה. דקנאוה וקמה לה ברשותייהו ומתחייבין בנזקה אבל הוציאוה לאבדה ואח''כ הזיקה פטורין:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source